תיקון 190 בעולם אינפלציוני: מה עדיף לחוסך?
בעולם הפיננסי, תמיד חשוב לבחון מחדש את ההחלטות שלנו לאור שינויים בתנאי השוק. בשנים האחרונות אנו עדים לאינפלציה גוברת, מה שמעלה שאלות חדשות לגבי יתרונותיהם של מוצרי חיסכון פופולריים, ובמיוחד תיקון 190. במאמר זה, נבחן את היתרונות והחסרונות של תיקון 190 לעומת פוליסה פיננסית בהקשר של סביבת אינפלציה משתנה, כדי לסייע לכם לקבל החלטה מושכלת.
יתרון המיסוי בתיקון 190 ואיך הוא נשחק באינפלציה
היתרון המרכזי של תיקון 190, זה שהפך אותו לכל כך אטרקטיבי, הוא שיעור המס המופחת של 15% על הרווח הנומינלי במשיכה חד-פעמית. זאת, בניגוד לשיעור מס של 25% על הרווח הריאלי, הנהוג באפיקי השקעה רבים אחרים (כגון פוליסות חיסכון).
- רווח נומינלי הוא הרווח בערכים שוטפים, ללא התחשבות בהשפעת האינפלציה.
- רווח ריאלי הוא הרווח לאחר ניכוי השפעת האינפלציה.
בתקופה של אינפלציה נמוכה, היתרון של תיקון 190 בולט במיוחד. אם האינפלציה כמעט ואינה קיימת, הרווח הנומינלי והריאלי כמעט זהים, ולכן תשלום מס בשיעור של 15% הוא יתרון משמעותי לעומת תשלום מס בשיעור של 25%.
עם זאת, בתקופה של אינפלציה גבוהה, התמונה משתנה. בתיקון 190, המס משולם גם על החלק של התשואה שמקורו באינפלציה, ולא רק על הרווח האמיתי מההשקעה. במצב כזה, שיעור המס האפקטיבי על הרווח הריאלי יכול להיות גבוה יותר מאשר 25%.
לדוגמה: נניח שהשקעה הניבה תשואה של 7% כאשר האינפלציה עומדת על 5%.
- בתיקון 190, תשלמו 15% מס על הרווח הנומינלי, כלומר, על ה-7%.
- במקביל, באפיק אחר עם מיסוי ריאלי, תשלמו 25% מס על הרווח הריאלי בלבד, שהוא 2% (7% תשואה פחות 5% אינפלציה).
במצב כזה, למרות ששיעור המס בתיקון 190 נמוך יותר, סכום המס שתשלמו בפועל עלול להיות גבוה יותר. נקודת האיזון המדויקת בה עדיף לבחור באפיק עם מיסוי ריאלי היא כאשר האינפלציה עולה על 60% מסך התשואה.
פוליסה פיננסית: אלטרנטיבה גמישה בתקופה אינפלציונית
כאשר בוחנים חלופות, חשוב להתייחס גם לפוליסה פיננסית (פוליסת חיסכון), שהפכה לכלי השקעה פופולרי בשנים האחרונות. בניגוד לתיקון 190 המיועד לחוסכים מעל גיל 60 עם קצבה מינימלית, לפוליסה פיננסית אין תנאים מגבילים אלה.
בנוסף, לפוליסה פיננסית יש מספר יתרונות חשובים:
- מיסוי ריאלי: כאמור, המס הוא 25% על הרווח הריאלי בלבד, מה שהופך אותה לאטרקטיבית יותר בתקופת אינפלציה גבוהה.
- דחיית מס: בדומה לתיקון 190, המס משולם רק בעת משיכת הכספים, מה שמאפשר להשקעה לצמוח במלואה בזכות אפקט הריבית דריבית.
- גמישות ונזילות: הכספים בפוליסה זמינים למשיכה בכל עת, ללא קשר לגיל החוסך או לקצבה.
- העברה בין-דורית: במקרה של מוות, מוטבי הפוליסה פטורים מתשלום מס רווחי הון.
המסקנה המקצועית: מתי כל כלי עדיף?
כמתכנן פיננסי, אני דוגל באמת המקצועית שאין פתרון אחד שמתאים לכולם. ההחלטה על אפיק ההשקעה חייבת להתבסס על ניתוח מעמיק של מכלול הנתונים והנסיבות האישיות של הלקוח.
- תיקון 190 עדיף בתקופות של אינפלציה נמוכה מאוד, או לחוסכים שמתכננים למשוך את הכסף כקצבה פטורה ממס. זהו כלי מצוין למי שכבר עומד בתנאים ומטרתו היא הגדלת ההכנסה הפנסיונית והכספים מיועדים למטרה זו בלבד.
- פוליסה פיננסית עשויה להיות עדיפה כאשר:
- האינפלציה גבוהה ושוחקת את יתרון המס הנומינלי של תיקון 190.
- החוסך צעיר מגיל 60.
- נדרשת גמישות ונזילות מוחלטת ללא תנאים.
בסופו של דבר, תכנון פיננסי נכון דורש פיזור בין אפיקים שונים ולא התבססות על כלי אחד בלבד, כפי שמשקיעים רבים נטו לעשות בתקופות של אינפלציה נמוכה. תפקידנו כסוכנים ומתכננים פיננסיים הוא להתאים את האסטרטגיה הנכונה ביותר ללקוח, תוך התחשבות במצב המאקרו-כלכלי ובמטרות האישיות שלו.
